לפני 3 שבועות, החיים כפי שרובנו הכרנו אותם – השתנו ללא היכר, העולם עצר, התנועה שלנו הוגבלה, העבודה הוגבלה, השיגרה נשברה, הקצב הואט, גבולות נסגרו, תכנונים בוטלו, ועוד..
המחשבות – ב"לופ" אינסופי, חסרות מנוח. המח "טוחן" ומנסה למצוא פתרון, להגדיר ולקבע את המצב, ליצור איזושהי ודאות, פשוט כי ככה פועל המח שלנו.
זה מתעצם ומחמיר כשקשה לנו להכיל את הרגשות שמציפים אותנו, ובעיקר רגשות עוצמתיים כמו בהלה וחרדה, דכדוך/דכאון, כעס ועוד. כשהמערכת הרגשית שלנו קופאת, הכל "עף" לראש, ומאיץ את דהרת המחשבות הטורדניות, כי אין שום תהליך רגשי של עיבוד ועיכול, כי אנחנו בכלל לא מבינים מה קורה לנו.
והגוף – הגוף מגיב לסטרס הכללי ועובר גם הוא למצב של הישרדות. בד"כ הוא מתכווץ/קופא/נתקע, יוצר מתח ונוקשות, מפסיק לזרום ולנשום בנינוחות (אם אי פעם זרם ונשם בנינוחות, שהרי העולם גם ערב הקורונה לא היה מאוזן או רגוע או שפוי במיוחד, והתאפיין בריצה אינסופית והישרדות אחרת). גם הגוף עובר למצב חירום, ומגביר עוד יותר את פעילות המח.
אז מה עושים ?? איך יוצאים מה"לופ" הזה? איך שומרים על בריאות פיזית ונפשית בתוך המצב הזה? איך יוצרים שלוות נפש ואינטגרציה בין כל חלקי האני? איך משקיטים את המחשבות והרגש, איך מאזנים ומרגיעים את הגוף והנשמה/נשימה? איך עוזרים לעצמנו ולקרובים אלינו?
השקט מתחיל בתוכנו.
למעשה, הכל מתחיל מתוכנו.
ואחת הדרכים/הטכניקות היעילות והמופלאות ביותר שאני מכירה, כדי להתחבר פנימה, אל אותה שלוות נפש אל אותה פעימה פנימית שמתוכה הכל נובע – היא מדיטציה.
מדיטציה היא כלי ליצירת שלווה, איזון, ריפוי, קבלה, הכלה, שמחה, חדוות קיום ועוד…
מדיטציה מבוססת על התבוננות-סקירה-זיהוי-קבלה של המערך החוויתי שלנו, שכולל – מחשבות, רגשות, תחושות גוף, נשימה. עצם ההתבוננות יוצר ריחוק, הפרדה מהחוויה, באופן שניתן לקבל עליה פרספקטיבה אחרת, פחות מזוהה, פחות סוערת. עצם הזיהוי – מסייע לנו ללמוד את המערכת שלנו, והקבלה (המחוייכת) של החוויה שלנו, בלי להזדהות איתה, תורמת לשלוות נפש ומביאה מזור לכשעצמה. שכן שיפוט, אי-קבלה, ניתוק או הסתרה – יוצרות רק עוד מצוקה פנימית.
ויש עוד… עוד תובנות, עוד למידה והתפתחות, עוד השלכות מדהימות של המדיטציה על חיינו,
אלא שאני בעד להתנסות ולחוות, ולא לנסות לקבע את המח על תוצאות.
להיפך, מדיטציה היא סוג של הרפתקה, הסכמה לעבור דרך היש, במסע אל מרחבים חדשים, אל הלא נודע. השלווה, השקט, הריפוי, האיזון ועוד.. הן תוצאות הלוואי הנפלאות של התרגול/אימון/ המסע הזה. אך אין מה להאחז בהן, אלא להיפך – ההסכמה לשחרר תלות בתוצאה, לעבור דרך כל מה שיש, מה שבא ועולה, בלי לחפש דבר מה ומבלי לכוון למשהו ספציפי – היא המסלול המהיר לאותה שלווה פנימית עמוקה והרגשת אושר צרוף (זמנית כמובן ☺ שהרי בני אנוש אנו).
יש טכניקות רבות של מדיטציה, מוזמנים להכיר ולהתנסות, כאן על הקישור מטה ובאתר שלי.
יום נפלא