לפני שלושה שבועות, החיים כפי שרובנו הכרנו אותם השתנו ללא היכר, העולם עצר, התנועה שלנו הוגבלה, העבודה הופסקה/הוגבלה, השיגרה נשברה, הקצב הואט, גבולות נסגרו, נסיעות ותכנונים בוטלו, והחרדה היתה גדולה, ממה שקורה, מההפחדות במדיה ומהלא נודע. סוף העולם? סוף האנושות?
ובמצבים כאלה המחשבות רצות ב"לופ" ובפול-ווליום, אנחנו מרגישים חסרי מנוחה, המח "טוחן" ומנסה למצוא פתרון, מפלט, להגדיר, ליצור איזושהי ודאות, פשוט כי ככה פועל המח שלנו.
זה מחמיר כשקשה לנו להכיל את הרגשות שמציפים אותנו, ובעיקר רגשות עוצמתיים כמו חרדה, דכאון, כעס וכיוצ"ב. כשהמערכת הרגשית שלנו קופאת/מתנתקת, הכל "עף" לראש, וזה מאיץ את דהרת המחשבות הטורדניות, כי אין שום תהליך רגשי של עיבוד ועיכול, כי אנחנו בכלל לא מבינים מה קורה לנו.
והגוף – הגוף מגיב לסטרס הכללי ועובר גם הוא למצב של ניתוק או קיפאון, מצב הישרדות. תחושה של תקיעות וכיווץ, מתח ונוקשות, פחות תנועה, הנשימה שטוחה, ונזכיר שהעולם גם ערב הקורונה לא היה מאוזן או רגוע או שפוי במיוחד, והתאפיין ביוקר מחיה ובריצה אינסופית ובעיות (שכבר שכחנו) והישרדות אחרת. וכשהגוף מגיב כך, וקופא/ננעל/מתנתק ולא מעכל ולא מעבד את הרגשות והתחושות, אז זה מגביר עוד יותר את פעילות המח.
אז מה עושים ?? איך יוצאים מה"לופ" הזה? איך שומרים על בריאות פיזית ושפיות נפשית בתוך המצב הזה? איך יוצרים שלוות נפש ואינטגרציה בין כל חלקי המערכת שלנו? איך משקיטים את המחשבות והרגש, איך מאזנים ומרגיעים את הגוף והנשמה/נשימה? איך עוזרים לעצמנו ולקרובינו?
השקט מתחיל בתוכנו.
למעשה, הכל מתחיל מתוכנו.
ואחת הדרכים/הטכניקות היעילות והמופלאות ביותר שאני מכירה, כדי להתחבר פנימה, אל אותה שלוות נפש אבודה, אל אותה פעימת מקור שמתוכה הכל נובע – היא מדיטציה.
מדיטציה היא כלי מצוין לאיזון וריפוי הגוף והנפש, וכדי להחזיר את השלווה, השמחה, חדוות הקיום ועוד…
מדיטציה מבוססת על התבוננות-סקירה-זיהוי-קבלה של המערך החוויתי שלנו, שכולל – מחשבות, רגשות, תחושות גוף, נשימה. במדיטציה אנו לומדים ומתרגלים התבוננות, וההתבוננות יוצרת ריחוק, והפרדה של הערבוב וההזדהות עם החוויה, ההתבוננות מאפשרת פרספקטיבה אחרת, פחות מזוהה, פחות סוערת. קבלת החוויה שלנו, בלי שיפוט/פרשנות או הזדהות איתה, יוצרת שלוות נפש ומביאה מזור לכשעצמה. זאת להבדיל מחוויה שמעורבבת עם שיפוט, אי-קבלה, ניתוק ו/או הסתרה – שיוצרים עוד מצוקה והצפה.
ויש לי עוד הרבה לספר על התוצאות המבורכות של תרגול מדיטציה, אלא שאני ממליצה להתנסות ולחוות, ולא לנסות להבין/לנתח דרך המחשבות/מיינד, ובעיקר לא להאחז ברצון להשיג תוצאות, כי זה רק מעכב ומפריע למדיטציה לקרות, להוויה להיות, ללא עשייה.
מדיטציה היא הרפתקה, הסכמה לעבור דרך היש, במסע אל רבדי הנפש ואל מרחבים חדשים, אל הלא נודע.
יש טכניקות רבות של מדיטציה, אני בחרתי לפני 20 שנה במדיטציות האקטיביות של אושו. ואתם מוזמנים להצטרף אלי לתרגול ולהתנסות. הן קלות ומהנות.
.
יום נפלא